Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה לקוברסקי-מורטון אפרת ז"ל
(07/02/1956 - 02/04/2017)     (  -  )

הספד בלוויה - לייזר

אפרת שלי, מבטך עדיין איתי, שישים ואחת שנים קצרות מדי, מהן שלושים וארבע ביחד ובאחרונות לא יכולתי אלא לנסות להקל על מכאובייך ולאפשר לך סביבה נוחה ככל האפשר.

יחד גידלנו את הילדים שכעת הם משענת ותמיכה שאין כמותה, נמשיך לראות בהם ובדור הבא שזה עתה בא אל עולמנו את דמותך ואת מורשתך.

בגיל חמש עשרה נכנסת אל המטבח הקיבוצי, בישלת ופינקת את כולם ביום-יום ובאירועים מיוחדים, שאותם זוכרים עד היום. את המטבח לא עזבת עד שפרצה מחלתך וגם אז המשכת לנהל אותו בכוחות שיכולת לאזור ועם כל המגבלות.

בשנת 1983 קטפתי אותך, הפרח בגני, מלימודי המזרחנות אל המוזיקה המזרחית שהדהדה בשכונת הרווקים בחורשים. עם המעבר לקיבוץ, העדפת להרחיב את המשפחה קודם להשכלה וכך נולדה ליאת בחורשים לפני שחזרנו לצור מחצבתך ולמטבח שאהבת.

בשובל נולדו גם אלון וירדן ואת המשכת לעשות חייל במעשיך בגידול הילדים ובמטבח שם ניצלת את ניסיונך עד תום כשעברת לנהל את ענף המזון.

עם אחיך ועם אחותך ומשפחתה טיפחתם את המשפחתיות הקיבוצית, אחת המשפחות היחידות שכל ילדיהן הבוגרים כאן, טיפלתם בהורים שלכם וליוויתם אותם בחולי ובמרפא, בשמחה ובעצב.

אבא, סבא יוסף, נפטר מספר שבועות אחרי שפרצה מחלתך במלוא עוזה. את עברת שנתיים וחצי של טיפולי דיאליזה, תוך כדי הדאגות של אימא, סבתא חיה, וההפצרות שלה לשמור על הבריאות שלך למען הילדים והנכדים.

הילדים גדלו, גם הנכדה הגיעה, עברנו לבית חדש שבו השקעת את מלוא מרצך בעיצובו הפונקציונלי. ואילו את, עם מותה של סבתא חיה כאילו כבה שביב חייך. לא הספקת לחוות את מלא הכיף בבית החדש, בגידול ובגאווה על הנכדה החדשה... השארת אותי עם כל הכיף אבל עם המון כאב, כאב פרידה פתאומית, כמו כריתת אבר.

הימים האחרונים היו קשים, אמנם, כבר שנתיים נעזרת בסביבה על מנת לתפקד, אבל השבועיים האחרונים אתגרו את כולנו, ובעיקר אותך, האבל על סבתא, הכאבים העזים ברגליים, הרצון להשתתף באבל שהתנגש בצורך להתאשפז... הגוף כבר היה חלש, המערכות כבר היו חלשות... והן קרסו ועימם קרסת את ... נותנת לנו מספר ימים להתרגל לאובדן... ואז עוזבת את עולמנו הגשמי בשלווה מסוימת, מסויגת.

אהבתי אותך, ועכשיו אוהב את כל מה שהשארת.

תודה גדולה לכל מי שליווה ומלווה אותי, אותנו בשעות קשות אלו. המשפחה והחברים, בקיבוץ ומחוצה לו, חברי הקיבוץ ומוסדותיו, אתם עוטפים אותנו באהבה ובמסירות אין קץ, זה בהחלט מקל עלינו. תודה.

שובל 02.04.17

.

לזכרה של אפרת – גונן רייכר, מזכיר הקיבוץ

אפרת נולדה בחודש פברואר שנת 1956, בת שנייה להוריה חיה ויוסף.

אפרת נולדה כפגה – לפני זמנה והייתה קטנה מאד. אחד מהדודים של המשפחה, שהיה רופא, הרגיע את כולם ואמר "זו עוד תעשה דיאטות".

אמר ולא ידע מה אמר, אהבת הבישול הייתה עבור אפרת למעין דרך חיים. בזאת בחרה ומזאת נהנה הקיבוץ כולו לאורך שנים רבות.

אפרת חוותה כמו רבים מאִתנו ילדות מאושרת בקיבוץ. חברת ילדים בקבוצת מעין ושנות התבגרות בקבוצת איז"ף במוסד.

בצבא שירתה באוגדת סיני ושם, מסתבר בדיעבד, הצטלבו דרכיה, ולא בפעם האחרונה, עם דרכיו של לייזר שעתיד להיות בעלה ולטפל בה בעת מחלתה, "במסירות שאין לתאר" (דברי ליאת).

לאפרת התאימה כנראה קביעות ושגרה. את כל חייה הבוגרים (כמעט) חיה בקיבוץ שובל וכל שנות עבודתה (כמעט) הקדישה למטבח ולבישול.

ילדים טובים ומוצלחים נולדו עם הזמן – ליאת ואלון וירדן.

ילדים טובים ומוצלחים. אפרת, את התגאית בהם ובצדק והם ראו בך "אמא למופת" (לביאה ששמרה על הגורים" דברי לייזר).

מה נאמר לכם, ילדים. לכם ולבני ובנות זוגכם שאפרת העריכה כל כך. (רק לאחרונה אמרה ללייזר – איזה מזל שיש לנו עם בני הזוג) – מה נאמר? כיצד ננחם אתכם שאבדתם בתוך ימים ספורים גם סבתא וגם אם.

קשה למצוא את המילים המתאימות. קשה גם להתאים מילים שינחמו את כאבכם, מורדי ורונית, שאך לאחרונה אבדתם אם ועתה גם אחות.

ולך לייזר, שבעיני אתה אמיץ כל כך, ונדיב ואופטימי והדרך שבה טיפלת באפרת וחיית אִתה ואהבת אותה היא מקור השראה לכולנו. מה נאמר לך?

משפחה יקרה, המילים קצרות אולי וקהות, אבל רק זאת אומר : כקהילה זכינו להכיר את אפרת, את מבטה המחייך שהאיר את היום, וליווינו, גם אם מרחוק, את אמא שלכם בשנים הקשות שעברה, בסבל ובמכאוב.

כקהילה נשמר בלבנו את זכרה של אפרת. וכקהילה אנו מבטיחים לכם להיות כאן בשבילכם לכל דבר, גדול כקטן.

אין אולי בנמצא נחמה לילדים שאבדו אם ולבעל שאיבד רעיה, ובכל זאת, אנא קבלו את מילות הניחומים הדלות הללו וראו בהן את דבריה של קהילת שובל כולה.

נוחי בשלום אפרת על משכבך.

יהי זכרך ברוך.

ניסן תשע"ז אפריל 2017

.
 דברי לייזר במלאת שלוש שנים למותה של אפרת

התעוררתי ב- 02:20. זו השעה שבה העירו אותי לפני שלוש שנים ואמרו מילה אחת "מצטערים..." ידענו שעבור אפרת למות באחד באפריל זו לא אופציה... היא חיכתה עד תום היום ההוא... והשתחררה מכאבים וייסורים. והיום, אני לא מצליח להשתחרר מהמחשבה מה היה קורה עכשיו, בזמנים הזויים כאלו, עם "מחלות רקע". שלוש שנים בלעדייך. מבוגרים ומבוגרים פחות עם מחלות רקע נקטפים מידי יום ואנו, עם העצב הפרטי שלנו, יודעים שכל מקרה כזה הוא משבר למשפחה, ממנו צריכים לדעת איך לצאת, איך לשמר את זכרך, מורשתך... שלושת הילדים שלנו יחד עם הדור החדש והמופלא שהם מגדלים עושים זאת בהצלחה מרובה. אחותך ואחיך והמשפחות המורחבות (קוברסקי, שלח, מורטון) דואגים שהדבק, שאת היית חלק גדול ממנו, יישאר פעיל, חם ואוהב. גם החברים, מכל המעגלים, מקפידים שהקשר בל ינתק! בצוק העִתים ההזוי הזה לא ניתן לקיים אזכרה כפי שהיינו רוצים... נשמר את זכרך וירטואלית, נעלה למקומך תחת עץ הזית... ביחידות, אבל ביחד... איש איש בזמנו, עם משפחתו הגרעינית ועם הידיעה שכולנו נוצרים אותך עמוק בלִבּנוּ.

(פורסם בפייסבוק)

 
 


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

קוברסקי אפרת



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות