Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה ליהב נפתלי ז"ל
(04/03/1947 - 24/12/1982)     (  -  )

.
 
 .
 ועכשיו הכול שונה

ואין שום שריון שיכול להגן

מפני הכאב

והמועקה שאינה מוצאת פתח יציאה.

ורק יש שעות חסד קטנות

שעולות בו תמונות תמונות

אתה, פניך, כולך

ותמיד, תמיד, עיניך הכחולות

עולות לפנינו

שבתוכן כל הממשות שהייתה לנו בעולם.

אימא

.
 

נפתלי ברפת – קטן, צנום. צנום כל כך שנדמה שכל הצלפת זנב של פרה תעיף אותו. אבל לא. הוא נשאר. הוא דבק בעבודה.

בהתחלה בחליבה. בחליבה אפשר לעבוד ברעש, בצעקות וברדיו שואג, או – בשקט, בנחת והעבודה זורמת. עם נפתלי זה היה תמיד בשקט. יותר מדי בשקט. ארבע-חמש שעות בצוותא, בבור החליבה, בלי אף מילה. לפעמים זה אפילו הפריע. שתקן שכזה. ופתאום, לפני כשלושה חודשים: "לא שמת לב שאני כבר לא מעשן?"

בכל מהדורת חדשות קופץ את שתי המדרגות למעלה, מצמיד ראש לרדיו, מקשיב, לעתים רחוקות זורק איזה משפט בעניין המלחמה. ידענו שהוא בעניינים אבל לא תיארנו לנו עד כמה.

עם שייקה בעגלים. המוני עגלים מתרוצצים ונפתלי ביניהם רזה, רזה וזריז. מנופף לעומתם במקלו ומתחמק.

ולבסוף – בהזנה. הטרקטור גבוה וכבד. חישוב המנה לראש, הערבול. החליט ללמוד זאת וזהו! עד שצֶבִּי הקדיש לעניין יום שבת שלם מארבע בבוקר עד שבע בערב, ואז – "הסתכלו עליו, הוא מאושר". אי אפשר היה לטעות בעיניים הכחולות הנוצצות – גם היעד הזה נכבש.

וכך – הוא מתמצא בכל השלוחות ועובד בכל מקום ברפת, עד שמגיע טלפון והוא נעלם לכמה ימים, חוזר, עובד זמן מה ושוב הטלפון קורא לו. התרגלנו כבר שהוא נוסע לצבא וחוזר.

עד הפעם האחרונה.

 מתוך חוברת מפגש גדוד הצנחנים 2002:
 
 
 
  
.

לזכר נפתלי יהב – שלושים וחמש שנים למותו – שמשון שגב

הדברים נאמרו במפגש של משפחת הצנחנים שמתקיים פעם בשנה, לזכר 11 קצינים שנפלו במערכות ישראל, וביניהם נפתלי יהב, שהיה חבר בגרעין רגב וחבר קיבוץ שובל.

נפתלי, מי היה מאמין שעברו שלושים וחמש שנים מאז אותה מלחמה ארורה שנקראה מלחמת לבנון הראשונה. מדי שנה נפגשים אנחנו, יוצאי חטיבה 35 וחטיבת הצנחנים במילואים כדי לזכור אותך ואת שאר הנופלים.

כמי שהכיר אותך היטב, כל חייך היית לבד. אמך הייתה חולה שנים רבות, ואחרי פטירתה לא התחברת לאימא המאמצת, רבקה. בשובל חיברו אותך לזיוה ויוסקה הולצמן – שהיו כמו הורים מאמצים. חיפשת דרך אתגרית בנעוריך, לכן הלכת ללמוד בפנימייה הצבאית.

דואג אני מדי שנה שתתקיים אזכרה צבאית מסודרת בבית הקברות בחיפה. לצערי, בני משפחתך, מסיבות שונות, לא יכולים להמשיך בהנצחה שלך, ולכן אנחנו, משפחת הצנחנים, כאן. פגשתי אותך לראשונה בשובל באמצע שנות השישים כאשר באת לביקור עם גרעין רגב שהשלים את קיבוץ שובל. לאחר מכן נפגשנו בצבא, בצנחנים, אני כטירון ואתה כסמל – כמעט כמו אלוהים. תפקידך האחרון בצבא כקמ"ן התאים לך ככפפה ליד. כקמ"ן עליך להתמודד עם כמויות מידע שאין להן סוף, ועליך להחליט מה למסור לפקודיך ולמפקדים. נלחמת כגיבור אחרי פציעתך, וכולנו קיווינו לטוב. נזכור אותך כארי שבחבורה. יהי זכרך לנצח.

(התפרסם בשובעלון אייר תשע"ז – מאי 2017)

 .
קישורים אישיים:


נזכור את כולם - משרד הביטחון
גלעד לזכרם - בני שמעון


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

יהב נפתלי



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות