חיה נולדה בעשרים באוקטובר 1932 בעיר לודוש שבטרנסילבניה.

למדה בבית ספר תיכון והייתה פעילה בתנועת "דרור הבונים".

מסלול עלייתה לארץ זהה לזה של מרים, אחותה – הכשרה, קפריסין, אפיקים.

דרכיהן נפרדו בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, לאחר שאולצו לעזוב את קיבוץ האון, שהקימו, בעקבות היותן במיעוט בהצבעה באספה.

התחתנה עם יוסף מורטון ונולדו להם שלושה ילדים: מורדי, אפרת ורונית.

חיה נולדה באוקטובר 1932 בטרנסילבניה, ילדה שישית במשפחה של עשרה ילדים.

את שנות ההתבגרות המוקדמות העבירה כמו רבים מבני דורה בניסיונות, שצלחו לשמחתנו, להימלט מפני האימה הנאצית.

בשנת 1947 עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער ונשלחה לחברת נוער בקיבוץ אפיקים. מנעוריה התעניינה ונמשכה לתחום החינוך, וכנערה הדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד.

בגיל שש-עשרה התגייסה למחזור הראשון של הנח"ל ואחר כך יצאה להגשמה. חיה ויוסף היו ממקימי קיבוץ האון, ואחרי הפילוג עברו לקיבוץ נווה אוּר, שם נולד מורדי. כיוון שחיפשו קיבוץ שיתופי ואידיאולוגי יותר, התלבטו בין מעגן מיכאל ושובל ובחרו בשובל. כאן נולדו אפרת ורונית וכאן חיו יוסף וחיה את כל חייהם הבוגרים.

חיה למדה גננות באורנים ולאחר מכן השלימה תואר במדעי ההתנהגות. בשובל הייתה חיה גננת מוערכת ביותר. את פסגת הישגיה בתחום המקצועי ראתה בחינוך חברת הנוער "חצב", מעשה שעליו קבלה מלובה אליאב את פרס הנרייטה סאלד לחינוך. חיה הייתה, ובצדק, גאה מאד במעשה החינוכי שלה, והפרס שעליו התגאתה היה בעבורה הוכחה משמחת שהמעשים מוכרים ומוערכים גם בעיני אנשי חינוך מהמובילים בארץ.

חיה הייתה מחנכת בנפשה, תמיד למדה והשתלמה ועבדה כמורה עד גיל מבוגר מאוד.

בעבור המשפחה הייתה חיה "הלב הפועם", הגורם המלכד ששמר תמיד על האחדות ועל הקשר. חיה דאגה לגשר ולפשר בין כולם. בשיחתי היום עם מורדי ועם רונית לא יכולתי שלא לחוש עד כמה ילדיה רוחשים לה כבוד והערכה על מה שעשתה בעבור המשפחה.

חיה – היית תמיד אדם עצמאי, נחוש בדעתו ויודע לעמוד על מה שנראה לו כחשוב. מילאת בקיבוץ שורה של תפקידים מורכבים. על ההשקעה העצומה ועל האופן שבו נשאת בעול החיים המשותפים – ברצוני להודות לך בשם חברי הקיבוץ.

חיה, אהבת את חייך וחיית אותם בשלמות. אהבת כל כך את יוסף, את הילדים ואת הנכדים. והנה, כשם שחיית, בחרת גם לסיים את דרכך – כאדם עצמאי, בשליטה מלאה, תוך הקפדה על כל מה שחשוב לך ובסביבה אוהבת ומוכרת.

נוחי על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך.

כ"ה אדר תשע"ז 23.03.2017