דפי הנצחה

כמה מילים על עוזי מחבריו לקבוצת שריג

גן ג', בתחילת שנות השישים. עוזי והראל משחקים ומדי פעם רבים. ילד גדול ממני במידותיו, ואני נזהר שלא להרגיז אותו.

בחברת הילדים, באמצע שנות השישים, כיתת דרור. חנוך פיק המחנך שלנו עושה לנו התעמלות בוקר עם ריצה לחדר האוכל. אני ועוזי כמעט תמיד אחרונים. משחקים יחד, מחליפים בינינו את ה"הפתעות" של יום שישי (שהיו שמים לנו על הכרית. קרמבו, שוקולד, וופלים). אוהבים להאזין לסיפור שחנוך פיק היה מקריא לנו בערבים, לפני השינה.

במבואות הנגב, זוכר את האהבה המשותפת שלנו למוזיקה במסיבות הדיסקו.

גם בתקופת הצבא ולאחריה, הדיסקו של שובל היה מקום המפגש, כשעוזי אחראי על המוזיקה.

דרכי החיים שלנו נפרדות למספר שנים, ושוב ביחד בשובל, באמצע שנות השמונים. מסוף שנות התשעים היינו נפגשים בשכונת ה-14 העילית, שבה נגה ואני גרים בשכנות לטובה ויענקלה. מדי פעם משוחחים קצת, לא מעט בנושאי הבריאות שהטרידו את עוזי. משנת 2022, שלא מתוך כוונה תחילה, חיבר עוזי מחדש בינינו חברי שריג, בזכותם של רבים מהקבוצה שהציעו לסייע לעוזי בתמיכה ובעזרה כספית, כמו למשל בארוחת שישי טעימה בסופ"שים.

וכעת זהו. תם ונשלם מסע החיים הלא-קל שלך עוזי, והלוואי שתנוח בשלום על משכבך באשר הוא.

יהי זכרך ברוך

כתב וקרא: אחאב רון

31.08.2025