Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה להולצמן יוסף-יוסקה ז"ל
(04/06/1930 - 07/05/2021)     (  -  )

.
לזכרו של יוסק'ה הולצמן – הספד בלוויה רונה פויירינג, מזכירת הקיבוץ

יוסקה נולד בשנת 1930 בירושלים להוריו מנחם ולאה-הניה שהביאו לעולם שבע בנות ושלושה בנים. יוסקה, צעיר הבנים והילד התשיעי במשפחה נולד בעיר העתיקה בירושלים.

מנחם חיפש דרכים שונות לפרנס את המשפחה הגדולה ולאחר שהקים עם שותפים את חברת האוטובוסים 'זהירות', הפליא בעסקיו והיה אחד ממקימי חברת 'אגד'.

יוסקה למד בבית הספר 'תחכמוני'. הוא וכל המשפחה נהנו מהחברות ב'אגד' שאפשרה לטייל בכל רחבי הארץ.

בשנת 1938 עברה המשפחה להתגורר ברוממה וכשנתיים לאחר מכן, הצטרף יוסקה ל'השומר הצעיר'. בשנת 1944 טולטלו חיי המשפחה – מנחם האב הלך לעולמו בגיל חמישים ואחת.

שנה לאחר מכן, בשנת 1945, עבר יוסקה לחברת הנוער של קיבוץ שער העמקים. חברת הנוער הייתה מורכבת מילדים שנולדו בארץ ורובם התחנכו ב'השומר הצעיר'.

יוסקה – תקופת שער העמקים הייתה מעצבת ומשמעותית בעבורך. נהנית מחיי חברה תוססים יחד עם עבודה קשה בענפי המשק.

בשנת 1947 התגייס יוסקה לגדוד 'ברק' שמאוחר יותר השתייך לגולני. לאחר תקופה של הגנת הדרכים באזור עמק יזרעאל, הגנו הלוחמים על קיבוץ דגניה ולאחר הקרבות בחזית העמק, ביולי 1948, הצטרף יוסקה אל הגרעין בלהבות הבשן. באוקטובר 1948 עלה הגרעין להתיישבות בקיבוץ הראל.

בקיבוץ הראל הכיר יוסקה את זיוה. הזוג הצעיר הפתיע את חברי הקיבוץ כשהגיעו באחד הערבים והודיעו שנישאו בית משפחת הולצמן בירושלים.

ימי קיבוץ הראל היו ימים שאותם תיארת, יוסקה, כתקופת חיים נפלאה – שבע שנים שבהן גדלה המשפחה – נולדו אמיר ודרור, זיוה ואתה הייתם חברים מרכזיים, הקמת את ענף המטע והיית מרכז משק. בשנת 1955 התפרק קיבוץ הראל ויחד עם חברים נוספים עברתם לקיבוץ שובל. תהליך הפירוק של קיבוץ הראל לווה בתחושות קשות של חוסר אמון בקיבוץ הארצי. הבחירה של זיוה ויוסקה בקיבוץ שובל הייתה שלֵמה, אבל לוּותה בחבלי קליטה שנמשכו כמה שנים. הצטרפותה של איילת למשפחה העצימה את תחושת השייכות וההתקבעות בשובל כבית, למרות שהתואר 'הראלניקים' ליווה את החבורה שנים רבות.

השנים הבאות בשובל היו שנות עמל עם אופק לעתיד. עבודה במטע ולאחר מכן הקמת הפרדס. בשנת 1970 יצא יוסקה ללימודים במדרשת 'רופין' לקראת קדנציה שלו כרכז משק בין השנים 1971–1974.

לאחר תקופה של כשנתיים בעבודת השלחין, הגיע יוסקה לנהל את 'אבשלום' בשתי קדנציות – הראשונה עד שנת 1982 והשנייה במחצית הראשונה של שנות התשעים.

לאחר מכן, הייתה תקופה נוספת של ריכוז משק ועבודה בלול עד גיל 82.

יוסקה – ראית ברכה בעמלך גם כעובד שטח בשדה, במטע ובלול וגם על שולחן המנהלים. ראית את תפקידך הניהולי ככזה שמכשיר את הדור הצעיר ויצאת לכל יום עבודה באשר הוא כאשר אתה שמח בחלקך.

הבית שהקמת יחד עם זיוה היה בית פתוח לנקלטים רבים בשובל והצלחתם לתחזק את הקשרים האלו לאורך עשרות שנים, תוך כדי מתן תחושת מעורבות וליווי ככל שצריך.

טיולי המשפחה שאהבת לתכנן ולתפעל, הפכו לטיולים משותפים עם משפחות נוספות. בתחילת שנות השישים, הייתם מחלוצי מטיילי חו"ל. אהבת הטיולים שלך התחילה כבר בשלב של בחירת היעד ותכנון הטיול – התמקצעת בתחום וכדרכך, שיתפת בידע הזה את כל מי שרק רצה בנדיבות ובהתלהבות.

לצד כל אלה, טיפחת את סביבת הבית – בריכת דגים, הדליות היפות בגינה ובהמשך התחברת לאהבה ולגידול כלבים.

יוסקה היה אדם בעל מודעות פוליטית וחברתית מגובשת ועם זאת סקרנותו ותפיסתו את המציאות הביאה אותו להבנה שנדרשים שינויים באורח החיים הקיבוצי ולכן לקח על עצמו להיות אחד ממובילי תהליך הפרטת המזון.

הגאווה בקיבוץ וההרגשה ש"אני חי במקום הטוב ביותר בעולם", ליוו את יוסקה בכל שנותיו. גם אירועי החיים האישיים – הפרידה מזיוה בשנת 2008, הבריאות שהתרופפה עם השנים, לא פגעו בגישה של "ליפול ולקום" – עם תקווה ליום חדש וטוב!

המשפחה הייתה תמיד העוגן המשמעותי שאליו חש אחריות מלֵאה. במשברים שעבר במהלך השנים, מצא תמיד את הדרך שמשלבת רכות ונחישות להוביל את בני המשפחה לחוף מבטחים.

המשפחה שגדלה – הילדים, תשעת הנכדים ושבעת הנינים הביאו איתם שמחה והרבה נחת ולכל אחד ואחת הוקדש זמן אישי, כולל נסיעות וטיולים.

יוסקה – הילד שנולד בארץ ישראל בין חומות העיר העתיקה וזכה להיות חלק פעיל בהקמת המדינה ובהגנתה.

הקים קיבוץ ובנה בית ומשפחה והביא לידי ביטוי את שלל כישוריו ויכולותיו.

בסקרנות אינסופית, בגישה חיובית, באהבת הדור הצעיר וביכולת לא רק לקבל את השינויים, אלא להיות חלק ממי שמוביל אותם. הצלחת לחיות חיים טובים ולהעניק לסובבים אותך את התחושה שכל מה שקורה בחיים שלך – תלוי בך ובדרך שאתה מתייחס לאירועים. ואתה בחרת תמיד במבט צלול – ריאלי ואופטימי!

אמיר, דרור, איילת וכל המשפחה – קיבוץ שובל משתתף בצערכם.

להתראות יוסקה – יהיה זכרך ברוך!

הספד בלוויה – איילת

עכשיו אני פשוט עצובה. מאוד. ליוויתי את אבא צמוד מאוד בחודשים האחרונים, שעות על שעות משותפות, מין מתנה לשנינו לפני הפרידה. זמן של היפוך תפקידים: הזדמנות בשבילי לטפל בו אחרי שנים שהוא דאג לי. לדאוג שיהיה לו נוח ונעים, לקחת אותו לטיולים בשדות שובל בעונות המתחלפות כמו שהוא עשה איתי בכל שנות ילדותי.

הוא כבר חסר לי, השמחה הקורנת ממנו ברגע שראה את פני. תמיד. הבדיחות הקטנות בינינו, המשפטים האופייניים לו. אופיו המיוחד.

אבא שלי נולד וגדל כאחד הצעירים במשפחה של עשרה ילדים, מוקף באהבה ובחום, שאותם ספג והעביר הלאה בלי חשבון לאמא, לנו, הילדים והנכדים ואפילו הנינים שאת חלקם לא פגש, אבל התגאה בהם מאוד.

בדרך כלל, כשנשאל לשלומו ענה שהוא מרגיש אריה. אכן הוא היה אריה וכך גם נלחם בעבורנו, ילדיו כשהיינו צריכים אותו ובעבור אמא, בלי חשבון ועם כל הלב והמרץ.

סבא יוסקה היה עמוד האש ההולך לפני המחנה – נמרץ, מלא חיים, ישיר מאוד ותמיד בעשייה.

סקרן, אוהב לראות ולשוחח.

כשהיינו צעירים הוא ואמא הוסיפו למשפחתנו עוד ועוד 'מאומצים' וכך יצא שישבנו שנים-עשר אנשים סביב שולחן הסנדוויצ'ים המופלאים של סבתא בכל יום שישי.

כשטייל עם אמא בכל העולם תמיד תמיד חזרו עם חברים חדשים. כולם התאהבו בהם.

אבא שלי חי תשעים ואחת שנים מאושרות מלאות עשייה, שמחת חיים ואופטימיות בלתי נגמרת. גם כשהיה קשה. והיה גם קשה.

הוא הסתגל באורח מופלא לשינויים במצבו. מצא את הטוב בכל יום – יצר קשרים חדשים, עם ניב היקר שליווה אותו יומיום לטיולים עם כוס קפה ואין סוף שיחות וסיפורים. "לניב יש זמן להקשיב" הוא היה אומר לי. ובהמשך עם רובינס שהפך לחברו הקרוב. די היה במבט או בחיוך ביניהם והכל היה מובן. נהנה מהחברותא בבית אשחר שהפך לביתו השני בשנה זו. בכל יום, כשנשאל מה שלומו ענה בחיוך רחב : 10! וכך אכן הרגיש.

אבא היה אדם לוקל פטריוט במהותו – גאה בעולם היהודי, במדינת ישראל שעליה נלחם, בנגב שבו נטע פרדסים, בקיבוץ שובל שאותו ניהל יותר מפעם אחת והכי הכי במשפחתו.

בימיו האחרונים הוא נהג לומר: "אני תמיד דאגתי לקיבוץ שובל ועכשיו הקבוץ דואג לי".

וכך הלך לעולמו בתחושה שהקיבוץ האהוב דואג לו ושמשפחתו היקרה לו מכל מקיפה אותו. שליו ובטוח.

תודה

לצוות בית אשחר שנתן לאבא בית חמים ומאיר פנים, בית בטוח ושליו. לצוות ההוסיפס השובלי המופלא שנתן לכולנו הרגשה שאנחנו צועדים אל מותו מוגנים, בטוחים, בשלווה וללא סבל.

ולרובינס – חבר ובן משפחה לכל דבר.

 Robins, aba loved you very much and so do we. you made this year wonderful for him. Thank you
.
סבא יוסקה – הספד של דורון

על סבא שלנו היה אפשר להגיד שהוא אופטימיסט חסר תקנה, שמבחינתו הכוס הייתה תמיד מלאה עד תומה, פטריוט ונאמן, מלא שמחת חיים ואנרגיה.

אבל הכי טוב מבחינתנו לספר עליו דרך הזיכרונות שהוא השאיר לנו.

כל יום חמישי אחר-הצהריים היינו אצל הסבים. היה לו"ז מדויק ועמוס בכל הפעילויות שהקיבוץ יכול להציע – קטיף גזר בשדות, ביקור בלול של סבא ונסיעה בארגז של הטנדר המקפץ.

ליום חמישי הזה יש טעם של אבטיח שהוציאו במצקת, חביתה מטוגנת בשמן עמוק וסלט עם המון המון לימון. יש לו מרקם של קימונו משי שהם הביאו מסין, של קטיפת הספה האפורה, והריח של קצף הגילוח של סבא. יש לו הרגשה של הרוח במרפסת לפני הערב ואת הצליל של סבא מספר לנו סיפורים על הודו וסין, קפריסין ואנטליה, ספרד ואיטליה.

"או-ווה!" הוא היה אומר "זה דבר גדול!". הכול היה גדול בשביל סבא שלנו, ומקסים ומרגש. הכול היה חוויה וסיפור – הוא התרגש כמו ילד כמעט מכל דבר מנסיעה לחו"ל דרך רקפת אדומה ועד השקיעה שקורית מול ביתו בכל ערב.

כזה הוא היה – עמוס באנרגיה ובאופטימיות. מעביר אליו חוויות, סיפורים וזיכרונות ששמורים אצלנו וכנראה לא יעזבו.

סבא. תודה על הכול

אנחנו אוהבים אותך מאוד

בית אבי
 
                                                                    *** 
 
                                                                   *** 
 
 ראיין שמעון אגסי. התפרסם בשובעלון  מיולי 1992




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

הולצמן יוסקה



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות