דפי הנצחה

‏מינה ויברנצ'יק לבית מילר

נולדה בשנת 1903 (משוער) בפולין, בכפר שנדבה הסמוך לעיר לומז'ה.

נפטרה – בשנת 1998

הוריה: נוח ורבקה מילר

בעלה: נתן, 1897 - 1984

ילדיה: יפה – נולדה בשנת 1924 בלומז'ה, פולין

יהודית – נולדה בשנת 1926 בתל אביב, פלשתינה -ארץ ישראל

נוח (נורמן) נולד בשנת 1932 ביוהנסבורג, דרום אפריקה

קורות חייה

מינה נולדה בכפר הקטן שנדבה למשפחת מילר. בהתאמה לשם המשפחה, סבה היה טוחן, אבל אביה התפרנס מתפירת נעליים, היה חסיד והרבה לעסוק בלימודי קודש. המשפחה הייתה ענייה מאוד, ומינה לא למדה מעולם בבית ספר. היא ואחותה אספו מעט כסף מקילוף תפוחי אדמה ומכירת הקליפות כמזון לבעלי חיים, וכך מימנו שיעורי רוסית עם מורה פרטי. גם ללא בית ספר היא קראה וכתבה יידיש, ובזכות אביה ידעה מילים רבות בעברית.

המצב הורע לאחר מות האב. למשפחה לא היה די כסף לפת לחם לשישה ילדים ולאמם (שלושה ילדים נוספים מתו בילדותם), לכן נשלחה מינה, כשהייתה בת 12, אל הדודים והסבים בכפר אחר. שם נדרשה לטפל בסבים, בילדי הדוד שאשתו מתה בשעת לידה וגם בתינוק היתום. הדלות בכפר הייתה קשה מנשוא. כעבור תשעה חודשים חזרה מינה לכפרה, אך הייתה חייבת לגור ולעבוד בבית משפחה אחרת כדי להתפרנס.

בשנת 1915 הגיעה המשפחה כפליטי מלחמה ללומז'ה. לאחותה היה חבר, נחמן ויברנצ'יק, שהיה מגויס לצבא. הוא ביקש מאחיו, נתן, שיארח לה חברה בעיר הזרה לה. כך הכירה מינה את נתן ולבסוף נישאה לו כשהייתה בת 20, למרות שהיה "אפיקורס גמור". כעבור תשעה חודשים נולדה בתם שיינה-יוכבד יפה.

רבים מיהודי פולין הִגרו באותה תקופה לאמריקה, ומעטים מהם גם עלו לארץ ישראל. בעקבות אירוע פוגעני עם גוי ברחוב עלה אצל מינה הרעיון לעלות לארץ ישראל. היא שכנעה את נתן, שהיה ציוני נלהב, להגשים את רצונה. הם הצטרפו לקבוצה של חסידים והגיעו כחלק מהעלייה הרביעית לארץ ישראל. חייהם בתל אביב היו קשים, עקב מחלות וחוסר פרנסה. אל מציאות זו נולדה יהודית ביולי 1926.

המצב הכלכלי בארץ ישראל עוד הורע, עקב המשבר הכלכלי העולמי, ונתן החליט למצוא מקום שבו יוכל לקיים את משפחתו – דרום אפריקה. הוא הפליג לשם, מצא עבודה בנגרות בניין, וכעבור שנה וחצי, בשנת 1931, הזמין אשתו ובנותיו להצטרף אליו. גם בדרום אפריקה לא היה מצבה הכלכלי של המשפחה קל. נוחי נולד ביוני 1932. מצבה הכלכלי של המשפחה התייצב, וכשנוחי גדל קצת החלה מינה בפעילות של ארגון נשים ציוניות ובאיסוף כספים לקק"ל.

בשנת 1951, לאחר עשרים שנה בדרום אפריקה, שבו נתן, מינה ונוחי למדינת ישראל וקנו בית ברמת גן. יהודית הקדימה אותם ועלתה בשנת 1945. יפה ומשפחתה עלו גם הם לבסוף לישראל.

מינה ונתן חיו ברמת גן עד פטירתו של נתן בשנת 1984. זמן מה אחר כך עברה מינה לקיבוץ שובל כדי לחיות לצד בתה יהודית. בהמשך חייתה בבתי אבות בבאר שבע ובהדר השרון ושם נפטרה בגיל תשעים וחמש. בשנותיה האחרונות התקשתה לזהות את בני המשפחה, אך תמיד שמחה לפגוש אותנו ביודעה שאנו בני משפחתה האהובים. עד ימיה האחרונים הייתה רוקדת בפרוזדורים מלאת חיים ושמחה.

יהי זכרה ברוך.

כתבה שלומית

רוב המידע נלקח מהחוברת "סיפורי סבתא רבא מינה" שהוציאה יהודית אגסי בשנת 1986.