Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה לשרצר חנה ז"ל
(14/11/1929 - 29/09/2007)     ( יא חשון תרץ  -  יז תשרי תשסח )

אודות אמא

אמא נולדה בשם ורה מרקוביץ בנובמבר 1929 בכפר קטן בשם קישקומיישה שבהונגריה. היא הייתה הבת הצעירה במשפחה אחרי שלושה אחים ואחות.

בהיותה בת שבע נפטרה אמהּ. כאשר מלאו לה שלוש עשרה שנים פלשו הגרמנים להונגריה. אביה ואחיה הגדול נלקחו למחנה הסגר לכמה חודשים, לאחר מכן למחנה עבודה ומשם גויסו לצבא ההונגרי. אמא ואחותה הועברו לגטו ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ. בסלקציה, שם פגשה את הפושע מנגלה פנים מול פנים, נבחרו שתיהן להיות עובדות כפיה וכך ניצלו חייהן. שני אחיה הגדולים חזרו בשלום מהמלחמה. אביה ואחיה השלישי לא שרדו את השואה.

עם סיום המלחמה הצטרפה אמא, בעידודו של אחיה יעקב, לתנועת "השומר הצעיר". לאחר כחצי שנה של הכשרה עלתה ארצה בשנת 1946 באניית המעפילים "כנסת ישראל". כשהגיעו לחופי ארץ ישראל נתפסו ונשלחו לקפריסין. בספטמבר 1947 עלתה סוף סוף ארצה. אמא הגיעה לבית הספר "בן שמן" במסגרת עליית הנוער ובשנת 1949 עברה לקיבוץ להבות הבשן עם הגרעין ושם שהו כשנה. מאוחר יותר הצטרפה לקיבוץ שובל כהשלמה של הקיבוץ ומאז היא חברת קיבוץ שובל. אמא הספיקה לעבוד ברפת, בחינוך הגיל הרך (חמש עשרה שנים), במטבח ובעשרים השנים שקדמו ליציאתה לפנסיה היוותה חלק חשוב מצוות המפעל להדפסי משי "סריקרפט".

אמא ואבא התחתנו בשנת 1955, וברבות הימים נולדו להם : עומרית, שימרון, רותי ובועז, שהולידו להם עד היום אחד עשר נכדים.

אמא הייתה אדם מיוחד. כל מי שהכיר אותה אהב אותה. ומי שלא אהב אותה, כנראה שלא הכיר אותה. הייתה לה נוכחות כובשת ויכולת להשרות סביבה אוירה חמה ועליזה. היא הייתה עמוד התווך בכל מקום שנכחה בו: בעבודה, בחברה ובעיקר במשפחה. לאמא היו שתי תכונות שאפיינו אותה יותר מכל: אופטימיות ונדיבות. את האופטימיות והשאיפה להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה היא הקרינה על כל סובביה. את הנדיבות האינסופית שלה חשו בעיקר הקרובים לה ביותר, חברותיה ובני משפחתה. נדיבות שלא ידעה גבולות, רצף של נתינה שלעתים אף גרמה לה לפגיעה בבריאותה.

לפני כמעט שנתיים אבא נפטר והותיר אחריו את אמא ואותנו. כל המשפחה עטפה וחיבקה אותה אבל בכל זאת אפשר היה לחוש שמשהו בה כבה. מאחורי העליזות ושמחת החיים המוכרים רבץ לו עצב גדול. אמא אפילו התחילה להזכיר פה ושם את סוף הדרך. אבל כשהחלו להופיע סימני המחלה שגדעה לבסוף את פתיל חייה, שוב אזרה כוחות וחזרה לחיות את החיים כמו שהיא רצתה, מלאת אופטימיות וחיוניות, קרובה לחברים, לחברות ולמשפחה שכל כך אהבה. 

29/09/07

בשלושים לאמא - שִמרון
  
.
מתוך הספר - עליה חופשית : חברת נוער מהונגריה (1997) 


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

שרצר חנה



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות