רומק היה הילד הבכור לאחיו שמוליק, ולאון שנספה בשואה.

אביו היה איש שיווק שעשה חיל בעבודה ופרנס את משפחתו בכבוד. המשפחה הייתה אמידה, מה שאפשר להורים להעניק חינוך טוב לילדיהם, לימודים יהודיים-דתיים וגם לימודים קלאסיים. רומק למד בבית הספר 'יבנה' שבו למדו בעברית בלבד מגיל צעיר. היה לו כישרון טבעי לשפות וכך קנה שליטה בעברית בתוך זמן קצר. מבית הספר 'יבנה' עבר רומק ללמוד בגימנסיה היהודית בפיסטנברג.

רומק הצטרף ל'שומר הצעיר', השתתף בפעילויות ובמחנות הקיץ והיה, מאוחר יותר למדריך בתנועה. רומק זכור כנער רציני, שקט, צנוע, מקובל על חבריו ומשמש, לעתים, כאיש קשר המפשר במריבות ובסכסוכים בין הנערים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נחתו הגזרות הנאציות על המשפחה. הפרנסה נפגעה מאד ופעולות הרצח, הגירושים, הענישה והמכות השפיעו קשה על רומק.

בתחילת שנת 1942 נלקח האב למחנה עבודה גרמני ומאז לא ראו אותו ולא שמעו עליו דבר.

רומק נשלח למחנה עבודת כפייה בשלזיה התחתית שם עבד בהעברת סלעים ואבנים במריצה. זו הייתה עבודה קשה, מפרכת בתנאי רעב, זוהמה וריח של מוות מסביב. רומק הועבר למחנות שונים ובסוף עבד בהנחת פסי רכבת תחת משטר כבד של חיילי ס.ס. שהרבו להכות את העובדים הרעבים והאומללים.

בשנת 1944 הוצאו האסירים מבלאכהאמר והוצעדו רגלית במשך שישה שבועות לנורדהאוזן שבגרמניה.

רומק זכר את האימה, את הגוססים הרבים ואת המוות מן הצעדה. אחרי נדודים ופלאות הגיע למחנה ברגן-בלזן, שם שוחרר על ידי הצבא הבריטי באפריל 1945. רומק ואחיו שמוליק הצליחו למצוא זה את זה, אך כל שאר בני המשפחה – האב, האם, האח הצעיר, הסבים והסבתות לא שרדו.

אחרי המלחמה, ובהמשך לפעילותו הקודמת יצר רומק קשר עם קבוצת נערים חברי 'השומר הצעיר' ואלה הקימו מחנה הכשרה ב'גרינגסהוף'. הם מצאו במרתף המבנה המרכזי כתובת בעברית "אנחנו עוד נחזור" שהשאירו חברי 'בני עקיבא' ששהו במחנה לפני המלחמה.

בגרינגסהוף היו חיילים מהבריגדה. רומק יצר אתם קשר מהיר והדוק בזכות שליטתו באנגלית. הוא היה ממנהגי הקבוצה ואיש הקשר לאנשי הבריגדה. נער נבון וחכם.

משם עברו לאנטוורפן וגיבשו קבוצה הקיימת עד היום – בלומה, יוכבד, טובה ביינרט ז"ל, הלה, נעמי פריד ז"ל וגם חיים.

הקבוצה עלתה בעלייה ב באנייה 'תל חי' בעשרים ושבעה במרץ 1946. הם שהו זמן מה בעתלית ועברו לגרעין הכשרה בקיבוץ מסילות. חיים רצה שהקבוצה תצטרף לקיבוץ חצור, אך לבסוף הם פנו לנתניה, שם ישב קיבוץ אילת, הוא קיבוץ שובל.

רומק וזיוה הכירו בשובל, התחתנו, הקימו משפחה ונולדו להם שתי בנות – עדה וצילה.

רומק מילא תפקידים רבים בשובל. ביניהם ריכוז קניות וחצרן, עבד בפלחה ובנגריה.

היה איש קיבוץ שורשי שהאמין בדרך, הזדהה אתה, עשה הכול כדי לחיות על פי השקפותיו.

היה איש שקט, נוח לבריות, צנוע בהליכותיו. איש אוהב טבע וקשור לאדמה, אוהב קריאה ומוסיקה קלאסית וגם ספורט, ובעיקר כדורגל.

נולד: ט"ז ניסן תרפ"ד 20.04.1924 Bendzin  פולין

נפטר: ל שבט תשס"ו 28.02.2006  שובל

.

.

.

.

.