Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה למאירס (וייס) חיים ז"ל
(11/07/1924 - 30/09/2022)     (  -  )

.

בלוויה

לזכרו של חיים מאיירס – רונה פויירינג, מזכירת הקיבוץ

הארולד-נתן מאיירס, הוא חיים וייס-מאיירס נולד בניו-ג'רסי ביולי 1924 להוריו רוז ויוסף זכרם לברכה שהביאו לעולם ארבעה ילדים – הלן הבכורה, הארולד, נחום ואילנה – כולם הלכו לעולמם.

האב יוסף שהיה סוחר סדקית האמין שהצלחתו תלויה גם בשמירת מצוות הדת וניהל אורח חיים דתי ומוקפד שלא היה מקובל על רעייתו רוז. בהמשך נפרדו דרכיהם ורוז נישאה לסם.

למרות רצון האב שילדיו יהיו פעילים יותר בקיום הלכות דת וההליכה לבית הכנסת, הארולד מצא בקן 'השומר הצעיר' מסגרת שתאמה את ערכיו שהלכו והתגבשו תוך כדי גיל התבגרות.

בגיל שבע-עשרה וחצי, בהיותו סטודנט, גויס לצבא ארצות הברית. לאחר פרק הטירונות, נבחר להיות בין עשרת אלפי הסטודנטים שאושר להם להמשיך את לימודיהם כדי להכשיר אנשי מקצוע בתחום ההנדסה לטובת הצבא.

בשנת 1943 שירת הארולד-חיים באנגליה כמהנדס קרבי בצבא ארה"ב. אנגליה הייתה כבר אחרי ארבע שנות לחימה ובמשטר צנע חמור ומשכורות הצבא האמריקאי היו טובות. באנגליה מצא את אנשי ה'שומר הצעיר' ונחשף למה שבאמת מתחולל באירופה ועל שואת היהודים.

התכנון היה לשוב לאמריקה ולהשתחרר מהצבא, אבל אז התקבלה הודעה מאנשי עליה ב' שתוך כמה ימים מתוכננים ניצולי בוכנוואלד לעלות על אוניית מעפילים.

חיים – בנקודה זו לא היססת ובחרת באומץ ובנחישות לערוק מהצבא האמריקאי לטובת הסיוע לניצולים. בדרך היית גם כמה חודשים בבלגיה ושם פגשת לראשונה את הלה. מכיוון שהיית עריק מהצבא קיבלת את השם חיים וייס שנבחר בקפידה כשם שתוכל להגותו ללא מבטא וכך לא תוסגר זהותך.

במרץ 1946 עלית על האונייה 'תל-חי' בדרכך לארץ ישראל. לאחר שהות במעצר בעתלית, שוחררת, הגעת לקיבוץ משמר העמק ומשם לקיבוץ הצעיר אילת-נתניה. וכך כתבת: "רציתי להיכלל בפלוגה שנבחרה לעלייה אך אף אחד לא חשב לשתף במבצע הסודי הזה אמריקאי תמהוני שנפל עליהם לפתע מהשמיים הכחולים..."

גרעין בוכנוואלד הצטרף לקיבוץ בהמשך. חיים והלה כעת הם בני זוג ובהמשך תגדל המשפחה ויחד יגדלו את איווה הבת הבכורה ואת אלדד – בנם הצעיר.

בראשית חיי הקיבוץ בנגב היה צורך להוביל מים וחיים – על הקו בהיותו בעל רישיון נהיגה. מהר מאוד הפך למכונאי טרקטורים בעל שם בכל האזור ובהמשך לרכז המוסך. היו גם תקופות של ריכוז משק. אבל כל אלה אינם מצליחים לתת את המענה המלא לנפש האמן. והציור, שהיה תמיד תחביב ומקור הנאה, הופך להיות העיסוק המרכזי. לא קלה הדרך לאמן בקיבוץ, אבל חיים לא ויתר, פעמיים – לא על הקיבוץ וערכיו ולא על האמנות והציור. בדרך של הוגנות ויושרה השיג את כל מה שאמן צריך כדי לפעול ולהתקדם, גם בקיבוץ של 'השומר הצעיר'.

חיים למד לתעודת הוראה באורנים והשתלב כמורה בבית ספר ובמרכז לאומנות חזותית בבאר שבע. זה השלב שבו האמנות הובילה את חיים למחוזות נפלאים של יצירה, של שותפות בהקמת הגלריה הקיבוצית, של הנחיית תלמידים רבים ושל תערוכות ופרסים לרוב.

בהמשך ולקראת שנות הגמלאות למד חיים אמנות באמצעות וידאו ובתקופה שבה שגשג הערוץ הפנימי של הקיבוץ, הוביל את העלון המשודר 'על המגש'.

ביתם של חיים והלה היה מקור משיכה לחברים רבים ולבני ובנות המשפחה שחיו בארה"ב. חלקם ניסו לעלות לארץ וחזרו חזרה לארה"ב, אך הקשר האמיץ נשמר.

אהבת את הקיבוץ אהבה רבה ודבקת באורח החיים הקיבוצי, למרות מהמורות הדרך והשינויים שהגיעו עם השנים המשכת להאמין שהקיבוץ השיתופי – הוא הדבר האמיתי.

חיים – התחלת את חייך כהארולד האמריקני, בנו של סוחר שהיגר מפולין כדי לתת למשפחתו וילדיו עתיד טוב יותר במדינה הקפיטליסטית. מרדת בכל אלה ובחרת באורח חיים סוציאליסטי, בהקמת קיבוץ ומשפחה במדינת ישראל. בחרת ואהבת את הלה – ניצולת השואה שהייתה עמוד איתן במובנים רבים, אך הייתה זקוקה לך – הרגיש והאופטימי כדי לטעת בה תקווה וכוחות אחרי כל הייסורים שעברה. ילדיך זכו לאבא נאור, מכיל ונדיב ככל שאפשר, אבא שהכי חשוב היה לו שילדיו יהיו קודם כל 'בני אדם'. אבא שהיה איש חברותי שראה את הטוב, צייר את העולם בצבעים מגוונים ומופלאים וידע לבטא אהבה כלפיהם וכלפי הנכדים והנינים.

איווה, אלדד וכל שבט מאיירס – קיבוץ שובל משתתף בצערכם!

תם ונשלם פרק בחיי הקיבוץ והמדינה – אנו נפרדים היום מחיים מאיירס – חבר, איש משפחה, אמן שהצליח לשלב בתוכו גאווה ודעתנות עם צניעות ודרך ארץ.

יהי זכרו ברוך.

02.01.2022





הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות