Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9916220

צור קשר

noas@shovall.biz

שלח דוא"ל

 

דף הנצחה לאלון (אלטשון) לבית סקורניק מלה ז"ל
(01/11/1926 - 13/05/2002)     ( כד חשון תרפז  -  ב סיון תשסב )

נולדה : באחד בנובמבר 1926 בפולין.

נפטרה: בשלושה-עשר במאי 2002 בישראל.

מלה נולדה בפולין, בעיירה מקוב מזובייציק. בת צעירה מתוך שלוש אחיות. הבית היה בית ציוני, אביה היה מורה לעברית אבל לפרנסה הייתה לו חנות. הוא ייסד סניפים של "השומר הצעיר" ו"החלוץ" בעיירה. רצה מאוד לעלות לישראל, אבל לא בעליה הבלתי לגאלית.

בשנות השלושים, עם התגברות האנטישמיות בפולין הבינה המשפחה שאין מה להישאר בה. בשנת 1936 נסע האב לקובה ששם הייתה אחת מאחיותיו שסידרה לו את המסמכים הדרושים להגירה. עברו שנתיים עד שהמשפחה, שנותרה בפולין הצליחה למכור את החנות. בשנת 1938 הגיעו לקובה האם ושלוש הבנות, והתגוררו בבירה הוואנה. בשנת 1941 נפטרה אחות אחת לפני שמלאו לה שמונה עשרה.

מלה למדה בבית ספר תיכון מקצועי, ואחר כך עבדה בעסק לליטוש יהלומים של קרובי משפחה.

האב היה סוכן נוסע שבמסגרת נסיעותיו הכיר אנשים רבים וגם את משפחתו של משה, בעלה לעתיד.

הם נפגשו כאשר יצאו לחגוג יחד עם משפחה שהאבא הכיר ואחרי שלוש שנות היכרות התחתנו.

בשנת 1949 נולד הבן הבכור, שרגא, ובשנת 1953 נולד חיים. הם היו חברי "השומר הצעיר" בקובה, ומתוך קשר עם שליחים מישראל וקשר עם שאול ויהודית, אחיו של משה ואשתו, החליטו לעלות לישראל.

בשנת 1957 עלו לארץ והגיעו לקיבוץ שובל. ההתחלה הייתה קשה וגם היה קשה להשאיר את ההורים שלהם בקובה. אך הודות לעזרה הרבה שקיבלו מחברים בקיבוץ והקשר היומיומי עם שאול, הגיס מקיבוץ דביר, הדברים הסתדרו לאט לאט. היה עליהם להסתגל ללינה המשותפת ולוותר על דברים רבים שהיו רגילים אליהם.

מלה עבדה במטבח ואחר כך טיפלה בתינוקות ובפעוטות, שחלקם שמר אתה על קשר במשך שנים רבות.

בשנת 1961 נודע שאחותה הגדולה חלתה בקובה, מלה נסעה לראותה ויומיים אחרי שהגיעה האחות נפטרה. עקב המצב בקובה שהיה לא יציב אחרי המהפכה וניסיון הפלישה של ארצות הברית למפרץ החזירים, החליטה מלה להוציא משם את ההורים שלה ושל משה והביאה אותם לשובל.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים נפל הבן חיים ז"ל. הוא היה בשרות סדיר בסיני ובהתחלה לא היה מידע מוסמך על מה עלה בגורלו ובגורל יחידתו, עד שהגיעה הידיעה הקשה על נפילתו ביום הראשון למלחמה תוך כדי לחימה מול המצרים.

המכה הייתה קשה ולמרות הכול, ובעיקר כלפי חוץ ועם המשפחה, השתדלה מלה להרים את הראש ולהמשיך בחיים ובעשייה.

בשנת 1991 נפטר משה ושוב הייתה צריכה לאסוף כוחות כדי להמשיך וכדבריה: "החיים חזקים וצריך לאהוב אותם, צריך להיות עסוקים, לחפש אהבה בין האנשים ולראות את הטוב שבהם".

בשנת 2000 עברה טיפולים וניתוח עקב מחלת הסרטן והתאוששה יפה.

בשלושים באפריל 2002 נפגעה בתאונת דרכים ביציאה משובל. הפציעה הייתה קשה מאוד וכעבור שבועיים נפטרה.

יהי זכרה ברוך

.
 דבורה עזר - ליום השלושים:
 
 רות קירשנר - ליום השלושים:
 
 
  
 


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

אלון מלה



מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות